ירמיהו, פרק נ׳, פסוק ל״ז

תארו לעצמכם אימפריה עצומה וחזקה, שכולם בטוחים ששום דבר לא יכול לפגוע בה. אבל כשהמפלה מגיעה, כל מה שהחזיק אותה מתפרק. המכה שנופלת על בבל פוגעת קודם כל בצבא החזק שלה. היא פוגעת בסוּסָיו שהיו מוכנים למלחמה, וברִכְבּוֹ, שהם הלוחמים שרכבו על המרכבות. בבבל חיו גם הרבה אנשים מארצות אחרות ובני ברית שבאו לעזור לה, והם נקראים כָּל הָעֶרֶב אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ, כי הם היו תערובת של עמים שונים. כשהמלחמה מתחילה, כל אותם לוחמים וכוחות עזר מאבדים פתאום את האומץ שלהם. הם נעשים חלשים ותשושים ולא מסוגלים להילחם באויב, ולכן נאמר עליהם וְהָיוּ לְנָשִׁים. לבסוף, הפגיעה מגיעה גם אל הכסף והזהב של העיר. הנביא אומר שתגיע חֶרֶב אֶל אוֹצְרֹתֶיהָ וּבֻזָּזוּ, כלומר, אויבים חמושים יפרצו אל תוך מחסני האוצרות של בבל וישדדו את הכול. כך בבל מאבדת גם את הצבא, גם את בני הברית שלה וגם את כל העושר שלה.