ירמיהו, פרק נ״א, פסוק י״ח

יצא לכם פעם לראות פסל ענק ומרשים, אבל אז להזכיר לעצמכם שהוא בעצם סתם חתיכת אבן או עץ שלא באמת יכולה לעשות שום דבר? כך בדיוק מתוארים האלילים של הבבלים, שהיו נראים גדולים ומפחידים, אבל בעצם אין בהם שום כוח אמיתי. הכתוב אומר עליהם הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים. המילה תַּעְתֻּעִים קשורה לבלבול ולתעייה בדרך. כלומר, האלילים האלה הם רק דמיון שווא שהמציאו אנשים מבולבלים, שסטו מההיגיון ומהשכל הישר. לכן, בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יֹאבֵדוּ. המילה פְּקֻדָּתָם מתארת את הזמן המיוחד שבו ה' יחליט לבוא חשבון עם הבבלים על המעשים שלהם. כשהזמן הזה יגיע, האלילים והאנשים שבחרו לעבוד אותם פשוט ייעלמו. הדבר הזה מלמד אותנו הבדל עצום ומרגש בין אומות העולם לבין עם ישראל. עמים אחרים מונהגים על ידי שרים רוחניים, וכשהכוח של השר שלהם נגמר, גם העם נאבד איתו. אבל אנחנו, עם ישראל, נמצאים תחת ההשגחה הישירה של ה'. וממש כמו שה' חי וקיים לנצח, כך גם עם ישראל מובטח שיישאר ויתקיים לעולם.