יצא לכם פעם לחשוב איך מפקדים בצבא מארגנים מבצע גדול ומורכב? בדרך כלל, הם צריכים לחלק הוראות מאוד ברורות כדי שכל חייל ידע בדיוק מה התפקיד שלו. כאן אנחנו שומעים את קריאת הקרב ואת הפקודות המדויקות שניתנות לצבאות שמגיעים להילחם בעיר בבל.
ההוראה הראשונה היא להתקיף אֶל חוֹמוֹת בָּבֶל. המילה אֶל כאן פירושה על, כלומר זוהי התקפה ישירה על חומות העיר. כדי להתחיל במהלך, החיילים מקבלים פקודה: שְׂאוּ נֵס. הנֵס הוא עמוד ארוך שבראשו תלוי דגל. ברגע שמניפים את הדגל, זהו הסימן לכל הכוחות להתאסף, להסתדר ולהתחיל במלחמה.
מכאן מתחיל תכנון צבאי מסודר של כיתור העיר בשלושה שלבים. קודם כל, הַחֲזִיקוּ הַמִּשְׁמָר. המִשְׁמָר הוא עמדה קבועה של חיילים. ההוראה היא לתפוס את העמדות, לא לפספס אף משמרת, ולשמור היטב כדי שהלוחמים של בבל לא יתקפו מלמעלה. השלב השני הוא הָקִימוּ שֹׁמְרִים. בניגוד למשמר הקבוע, השֹׁמְרִים הם סיירים בודדים שמסתובבים סביב העיר, במיוחד בלילה, כדי לוודא שאף אחד לא מנסה לברוח או להפתיע אותם. השלב השלישי והאחרון הוא הָכִינוּ הָאֹרְבִים. אלו כוחות מיוחדים שמסתתרים בשדה, והתפקיד שלהם הוא לתפוס את מי שבכל זאת יצליח לחמוק מתוך העיר ולהתחבא.
כל ההכנות המדויקות האלו יצליחו, כִּי גַּם זָמַם ה' גַּם עָשָׂה. המילה זָמַם פירושה תכנן וחשב. ה' תכנן את המפלה של בבל כבר לפני זמן רב. המילה גַּם שמופיעה פעמיים באה להדגיש את הקשר החזק שבין המחשבה למעשה, וכדי ללמד אותנו שמה שה' תכנן מראש, יוצא עכשיו לפועל בדיוק מושלם. זוהי התוכנית שנקבעה אֶל יֹשְׁבֵי בָבֶל, ושוב המילה אֶל פירושה על, כלומר מה שנגזר על תושבי העיר מתקיים כעת במלואו.