יצא לכם פעם לראות מבנה עצום וחזק, ולהיות בטוחים ששום דבר בעולם לא יכול להפיל אותו? כך בדיוק הרגישה הממלכה הגדולה של בבל. היא הייתה בטוחה בעצמה וחיה בשלווה במשך שנים רבות, ולכן מופיעה המילה שכנתי, שמלמדת אותנו שהיא ישבה לבטח מאז ומעולם וחשבה שהשקט הזה יימשך לנצח. בבל ישבה עַל מַיִם רַבִּים, כלומר היא נבנתה ממש על גדות נהר גדול שהשקה את השדות שלה. הנהר הזה לא רק נתן לה מים, אלא גם הביא אליה אוניות עם סחורות מכל העולם, מה שהפך אותה למדינה שופעת ומוצלחת. בזכות כל המסחר הזה היא הפכה להיות רַבַּת אוֹצָרֹת, עיר שמלאה עד אפס מקום באוצרות של תבואה, כסף וזהב. אבל למרות כל הכוח והעושר העצום הזה, מגיעה הבשורה: בָּא קִצֵּךְ, כלומר הגיע הסוף שלך. ולמה זה קרה? התשובה מסתתרת במילים אַמַּת בִּצְעֵךְ. המילה "אמת" מסמלת מידה, והמילה "בצעך" מתארת גזל ולקיחת דברים מאחרים בכוח. בבל נהגה לקחת ולגזול מאומות אחרות, ובמיוחד מירושלים. לכן, העונש שהיא מקבלת עכשיו מגיע בדיוק באותה המידה של המעשים הלא טובים שהיא עשתה לאחרים.
ירמיהו, פרק נ״א, פסוק י״ג
(שכנתי) [שֹׁכַנְתְּ֙] עַל־מַ֣יִם רַבִּ֔ים רַבַּ֖ת אוֹצָרֹ֑ת בָּ֥א קִצֵּ֖ךְ אַמַּ֥ת בִּצְעֵֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.