תארו לעצמכם נחיל עצום של המוני חגבים שמתקדם יחד ומכסה את כל השטח, כך שאי אפשר אפילו לספור אותם. ה' מבטיח הבטחה חזקה מאוד לגבי העיר בבל שתיכבש. הוא נשבע בעצמו, וכדי שנבין עד כמה השבועה הזו רצינית, הכתוב משתמש במילים נִשְׁבַּע ה' צְבָאוֹת בְּנַפְשׁוֹ. כמובן שלה' אין גוף או נפש כמו לנו, אבל התורה מדברת בשפה של בני אדם כדי שיהיה לנו קל להבין. המילים כִּי אִם באות להדגיש שזו הבטחה אמיתית ובטוחה לגמרי.
ומהי ההבטחה? ה' אומר לבבל: מִלֵּאתִךְ אָדָם כַּיֶּלֶק. היֶּלֶק הוא סוג של חגב צעיר שעדיין לא צמחו לו כנפיים, והוא מגיע בלהקות של מיליונים. ה' מסביר לבבל שיגיעו אליה המוני חיילי אויב, כל כך הרבה עד שהם יכסו את הארץ ממש כמו נחיל עצום של חגבים.
כשהאויבים האלה ינצחו, הם ירימו את הקול שלהם ויצעקו בשמחה: וְעָנוּ עָלַיִךְ הֵידָד. המילה וְעָנוּ פירושה לצעוק בקול רם, והמילה הֵידָד היא קריאת השמחה והניצחון שלהם. קריאת הניצחון הזו מזכירה את השירים והצעקות של אנשים שדורכים על ענבים כדי להכין מהם יין, וזה רומז שהאויבים ינצחו את בבל לגמרי, ממש כמו שמועכים ענבים.