נסו לדמיין חומות של עיר עצומה ועשירה, שפתאום מגיעים אליה צבאות ממדינות רחוקות. אותם חיילים, שהם בעצם זָרִים, מגיעים כדי לפזר ולגרש את התושבים ממקומם, ולכן נאמר וְזֵרוּהָ. בדרך כלל, כשצבא נלחם בעיר, הוא מקפיד להשאיר צד אחד פתוח כדי לאפשר לאנשים לצאת. אבל בבבל המצב היה שונה לגמרי. האויבים סגרו עליה מכל ארבעת הכיוונים, כִּי־הָיוּ עָלֶיהָ מִסָּבִיב, בלי להשאיר אפילו פתח מילוט אחד קטן. המטרה שלהם הייתה לקחת את כל האוצרות ולרוקן את העיר מכל מה שיש בה, וזה בדיוק מה שאומרות המילים וִיבֹקְקוּ אֶת־אַרְצָהּ, כלומר שהם ייקחו הכל וישאירו את הארץ ריקה לחלוטין.
ירמיהו, פרק נ״א, פסוק ב׳
וְשִׁלַּחְתִּ֨י לְבָבֶ֤ל ׀ זָרִים֙ וְזֵר֔וּהָ וִיבֹקְק֖וּ אֶת־אַרְצָ֑הּ כִּי־הָי֥וּ עָלֶ֛יהָ מִסָּבִ֖יב בְּי֥וֹם רָעָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.