נסו לדמיין את העיר הכי שוקקת ורועשת שאתם מכירים, מלאה באנשים, בתים יפים וחיים. הנבואה מספרת לנו שזה בדיוק מה שיקרה לבבל, שהייתה פעם מקום יפהפה ומשמח. העיר הגדולה תיהרס והבתים שבה ייפלו ויהפכו לְגַלִּים, כלומר לערימות של עפר ואבנים. במקום בני אדם, המקום יהפוך להיות מְעוֹן תַּנִּים, בית גידול ומשכן לחיות בר שאוהבות לחיות באזורים נטושים. כל אדם שיעבור שם ויראה את החורבן ירגיש שַׁמָּה, שזו תדהמה עמוקה. מרוב פליאה על כך שעיר כל כך חשובה אבדה ונהרסה, העוברים והשבים ישמיעו וּשְׁרֵקָה של השתוממות מהשפתיים שלהם. מה שיגרום להם להיות כל כך מופתעים הוא שהעיר תישאר מֵאֵין יוֹשֵׁב, ריקה לחלוטין מבלי שאף אדם יגור בה.
ירמיהו, פרק נ״א, פסוק ל״ז
וְהָיְתָה֩ בָבֶ֨ל ׀ לְגַלִּ֧ים ׀ מְעוֹן־תַּנִּ֛ים שַׁמָּ֥ה וּשְׁרֵקָ֖ה מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.