יצא לכם פעם לעמוד בחוץ רגע לפני שמתחילה סערה חורפית ולהסתכל על השמיים? ה׳ מנהל את כל תהליך ירידת הגשם בסדר מופלא ומדויק. לקראת הרגע שבו נשמע לְקוֹל הרעש החזק, כלומר בזמן תִּתּוֹ (הנתינה) של הֲמוֹן מַיִם בשמיים, מתחיל תהליך מיוחד. אז ה׳ וַיַּעַל, הוא מעלה את העננים למרום. העננים נקראים כאן נְשִׂאִים מפני שהם מתנשאים ומתרוממים גבוה באוויר. כשאנחנו מסתכלים עליהם מרחוק, הם נראים כאילו הם מגיעים ממש מִקְצֵה אָרֶץ, מהנקודה הכי רחוקה באופק. משם ה׳ מעלה ומכוון אותם בדיוק למקום שעליו הוא רוצה להוריד גשם. יחד עם הגשם, ה׳ גם בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה. יש כאן פלא אמיתי, המים הרבים של המטר לא מכבים את הברקים המאירים. ולבסוף, וַיּוֹצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו, ה׳ מוציא את הרוח מתוך המקומות שבהם היא שמורה כמו באוצר.
ירמיהו, פרק נ״א, פסוק ט״ז
לְק֨וֹל תִּתּ֜וֹ הֲמ֥וֹן מַ֙יִם֙ בַּשָּׁמַ֔יִם וַיַּ֥עַל נְשִׂאִ֖ים מִקְצֵה־אָ֑רֶץ בְּרָקִ֤ים לַמָּטָר֙ עָשָׂ֔ה וַיּ֥וֹצֵא ר֖וּחַ מֵאֹצְרֹתָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.