קרה לכם פעם שבניתם מגדל גבוה וחזק ממשחקים, והייתם בטוחים שהוא יישאר עומד לנצח, אבל פתאום בטעות נגעתם בו והוא קרס בשנייה אחת? כך בדיוק קרה לממלכת בבל הגדולה. פִּתְאֹם נָפְלָה בָבֶל וַתִּשָּׁבֵר. הנפילה שלה קרתה במהירות מפתיעה מאוד, אפילו בלי מלחמה גלויה, פשוט כי ה' עזב אותה.
כל העמים שהיו קשורים לבבל וסמכו עליה שתשמור עליהם, היו בהלם. הנביא אומר להם הֵילִילוּ עָלֶיהָ, כלומר, אתם יכולים להשמיע קולות של בכי ויללה על מה שקרה לממלכה החזקה שלכם.
ואז מגיעה אמירה מעניינת: קְחוּ צֳרִי לְמַכְאוֹבָהּ אוּלַי תֵּרָפֵא. המילה צֳרִי מתארת נוזל מיוחד שיוצא מעצים ופעם היו משתמשים בו בתור תרופה. אבל הנביא לא באמת מתכוון שיתנו לבבל תרופה. הוא אומר את זה קצת בלעג, כדי להראות שזה בכלל לא יעזור. הוא כאילו אומר להם: "בואו נראה אתכם מנסים לתת לה תרופה עכשיו". שום תרופה ושום עצה של אנשים חכמים כבר לא יוכלו להציל ולתקן את בבל אחרי שהיא נשברה.