תארו לעצמכם את הממלכה הכי גדולה, חזקה ומפוארת בעולם קורסת ונופלת בבת אחת. קשה להאמין שדבר כזה יכול לקרות, נכון? בדיוק את ההלם הזה מביע הנביא על הנפילה של האימפריה הבבלית העצומה. הוא קורא לה בשם ששך, שזה למעשה כינוי מיוחד לעיר בבל.
כדי להראות עד כמה ההפתעה גדולה, הנביא משתמש פעמיים במילה איך, ומעלה שתי שאלות של פליאה. השאלה הראשונה היא על עצם הכיבוש: כיצד ייתכן שהעיר נלכדה ותתפש, כלומר נתפסה בידי אויבים, הרי עד עכשיו היא הייתה תהלת כל הארץ. בבל הייתה עיר כל כך מרהיבה שכל העולם תמיד שיבח והילל אותה, וקשה בכלל לתפוס שממלכה כזו נכבשת.
השאלה השנייה היא על המצב החדש והעצוב של המעצמה. איך קרה שבבל הפכה לשמה, כלומר למקום שומם והרוס שגורם לכולם להישאר פעורי פה מרוב תדהמה. זהו מהפך עצום, כי בעבר כל העמים היו נכנעים לבבל ומגיעים אליה כדי לסחור, ואילו עכשיו אותם עמים בדיוק מסתכלים על השממה שנותרה ממנה ולא מאמינים למראה עיניהם.