נסו לדמיין עיר ענקית וחזקה שביום אחד הופכת למקום ריק ושקט לגמרי, בלי אף אדם. כך בדיוק קרה לאימפריה של בבל, שהפכה להריסות עזובות. כדי להסביר עד כמה החורבן היה מוחלט, מתוארות הערים שלה ככאלו שהפכו לשמה, כלומר לשממה ריקה. המקום כולו הפך להיות ארץ ציה, שזו ארץ יבשה וחרבה, וגם ערבה, שזהו אזור שומם מאוד שמזכיר לנו מדבר. הריקנות שם כל כך גדולה עד שלא ישב בהן כל איש, כלומר אף אדם לא יגור שם יותר באופן קבוע. ויותר מכך, ולא יעבור בהן בן אדם מלמד אותנו שאפילו עוברי אורח שמטיילים בדרכים לא יחצו את האזור הזה. המקום פשוט יישאר מנותק לגמרי מכל נוכחות של בני אדם, אפילו לזמן קצרצר.
ירמיהו, פרק נ״א, פסוק מ״ג
הָי֤וּ עָרֶ֙יהָ֙ לְשַׁמָּ֔ה אֶ֖רֶץ צִיָּ֣ה וַעֲרָבָ֑ה אֶ֗רֶץ לֹֽא־יֵשֵׁ֤ב בָּהֵן֙ כׇּל־אִ֔ישׁ וְלֹא־יַעֲבֹ֥ר בָּהֵ֖ן בֶּן־אָדָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.