קרה לכם פעם שקרה לכם משהו כל כך משמח, שפשוט לא יכולתם לשמור אותו בסוד ורציתם לרוץ ולספר לכולם? זה בדיוק מה שהרגיש דוד המלך. כשהוא העלה את ארון הברית לירושלים בחגיגה גדולה, הוא חיבר שיר מיוחד וביקש מהמשוררים לשיר אותו בכל יום.
דוד פונה לעם ישראל ואומר להם הוֹדוּ לַה'. הוא מבקש שנודה על כל הניסים המיוחדים והטובות שה' עושה לנו, ומזכיר שזו זכות גדולה מאוד שאנחנו בכלל יכולים להלל אותו. אבל דוד לא רוצה שנשמור את התודה רק לעצמנו. הוא אומר לנו קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, כלומר, אל תתפללו רק בשקט, אלא תלמדו גם אנשים אחרים על הדרך של ה', ממש כמו שאברהם אבינו עשה כשהוא קירב אנשים.
כדי לעשות את זה, דוד מוסיף ומבקש הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו. המילה עֲלִילוֹתָיו פירושה המעשים והפעולות של ה'. דוד מנחה אותנו לפרסם ולספר לכל אומות העולם על המעשים הנפלאים של ה', כי ברגע שהם ישמעו על הדברים המדהימים שהוא עושה, גם הם יוכלו להכיר אותו ולהתקרב אליו.