מפיבושת מסביר למלך כי היעדרותו נבעה מבגידת משרתו וטוען עבדי רמני, כלומר המשרת רימה אותו ועזב ללא ידיעתו. תוכניתו המקורית הייתה להצטרף למסע, ולכן תכנן אמר עבדך אחבשה לי, להכין את האוכף לצרכיו על החמור וארכב עליה, כאשר השימוש בלשון נקבה מצביע על כך שהתכוון ספציפית לאתון. מטרתו הייתה לרכוב ואלך את המלך, אך כי פסח עבדך, בהיותו חיגר שאינו יכול ללכת כדרך כל אדם, הוא נותר חסר אונים כשהמשרת נטש אותו. מעבר לנטישה, המשרת גם הוציא עליו דיבת שקר, אך מפיבושת נמנע מהתנצלות מוגזמת כדי שלא ייראה כמי שרק מחפש להשיב אליו את שדהו המוחרם. הוא מקבל עליו את הדין מתוך אמונה שהמלך ניחן בחכמה עליונה ויודע את האמת בעצמו.
שמואל ב, פרק י״ט, פסוק כ״ז
וַיֹּאמַ֕ר אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ עַבְדִּ֣י רִמָּ֑נִי כִּי־אָמַ֨ר עַבְדְּךָ֜ אֶחְבְּשָׁה־לִּי֩ הַחֲמ֨וֹר וְאֶרְכַּ֤ב עָלֶ֙יהָ֙ וְאֵלֵ֣ךְ אֶת־הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֥י פִסֵּ֖חַ עַבְדֶּֽךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.