קרה לכם פעם שהבטחתם משהו והייתם כל כך בטוחים שתקיימו אותו, עד שהרגשתם כאילו הוא כבר קרה? הנביא מספר לנו על העונש של עם מואב, ולמרות שהעונש עדיין לא קרה, הוא מדבר עליו כאילו הוא כבר מאחורינו. הסיבה לכך היא שברגע שיש גזירה מאת ה', הדבר כל כך ודאי ובטוח, שזה נחשב כאילו הוא כבר התרחש באמת. הנביא מתאר שההמון בערי מואב עָלָה, כלומר הסתלק, נהרס ופסק מלהתקיים. אפילו הצעירים הכי חזקים וטובים שלהם, שנקראים וּמִבְחַר בַּחוּרָיו, יורדים ומפסידים בקרב. כדי להראות כמה ההחלטה הזו חזקה, הנבואה מסתיימת במילים נְאֻם־הַמֶּלֶךְ ה' צְבָאוֹת, המזכירות לנו שאת ההחלטה הזו קיבל ה', שהוא האדון של כל הצבאות, גם בשמיים וגם בארץ.
ירמיהו, פרק מ״ח, פסוק ט״ו
שֻׁדַּ֤ד מוֹאָב֙ וְעָרֶ֣יהָ עָלָ֔ה וּמִבְחַ֥ר בַּחוּרָ֖יו יָרְד֣וּ לַטָּ֑בַח נְאֻ֨ם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.