יצא לכם פעם לראות אדם שמתנהג בגאווה גדולה, כאילו הוא הכי חזק בעולם ואף אחד לא יכול לעצור אותו? זה בדיוק מה שקרה למלך בבל. ה׳ פונה אליו וקורא לו זדון, כי המלך פעל מתוך רשע וגאווה רבה. כעת ה׳ מכריז שההתנהגות הזו לא יכולה להמשיך, ואומר למלך כִּי בָּא יוֹמְךָ. המילים האלו מסבירות שהתקופה שבה המלך שלט והצליח הגיעה לסיומה, ממש כמו שמש ששוקעת בסוף היום. בנוסף לכך, ה׳ אומר לו עֵת פְּקַדְתִּיךָ, כדי להבהיר שזה לא רק סוף רגיל של תקופה, אלא שהגיע הזמן שבו ה׳ בעצמו מתערב ודורש מהמלך לשלם את המחיר ולקחת אחריות על כל מעשיו הרעים.
ירמיהו, פרק נ׳, פסוק ל״א
הִנְנִ֤י אֵלֶ֙יךָ֙ זָד֔וֹן נְאֻם־אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה צְבָא֑וֹת כִּ֛י בָּ֥א יוֹמְךָ֖ עֵ֥ת פְּקַדְתִּֽיךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.