קרה לכם פעם שנאלצתם לחכות המון זמן למשהו חשוב, ולא הבנתם למה זה מתעכב כל כך? זה בדיוק מה שקרה ליוסף. הוא ישב בבית הסוהר במצרים תקופה ארוכה. אבל הישיבה שלו שם לא הייתה סתם טעות או חוסר מזל, אלא חלק מתוכנית מדויקת של ה'.
יוסף חיכה בסבלנות עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ, כלומר, עד שהגיע הרגע שבו הדברים שהוא עצמו אמר התגשמו. ברגע שפתרון החלום שפתר לשר המשקים באמת קרה, שר המשקים נזכר ביוסף, סיפר עליו לפרעה, וכך יוסף השתחרר.
הזמן הארוך הזה בכלא נועד למטרה חשובה. הפסוק אומר אִמְרַת ה' צְרָפָתְהוּ. הפועל לצרף מזכיר את עבודתו של הצורף, שמכניס כסף לאש כדי לנקות אותו מכל לכלוך ולהפוך אותו לנוצץ וטהור. כך גם הקשיים שיוסף עבר בכלא נועדו לבחון אותו, לחזק את האופי שלו ולזכך אותו, ממש כמו כסף טהור, כדי שיהיה מוכן לתפקיד הגדול שמחכה לו.