קרה לכם פעם שהודיעו לכם פתאום שאתם הולכים לפגוש אדם מאוד חשוב, והייתם חייבים להתארגן ברגע האחרון? זה בדיוק מה שקורה ליוסף. ברגע אחד הגורל שלו מתהפך והוא עובר ממעמקי הכלא אל ארמון המלך. שליחי פרעה ממהרים להוציא אותו, כמו שהמילה וַיְרִיצֻהוּ מסבירה. הם הריצו אותו בבהלה כי פקודה של מלך חייבים לבצע מיד. המהירות הזו גם מזכירה לנו שההצלה של ה' יכולה להגיע פתאום, כהרף עין.
התורה מספרת שיוסף הוצא מִן הַבּוֹר. בית הסוהר באותם ימים היה בנוי כמו גומה עמוקה וחשוכה מתחת לאדמה. המילה הזו מלמדת אותנו שיעור חשוב, לפעמים דווקא מתוך החושך והמצב הכי נמוך, צומחת הישועה הכי גדולה.
למרות שהשליחים ממש מיהרו, יוסף עוצר רגע כדי להתארגן. וַיְגַלַּח אומר שהוא הסתפר וגילח את שיערו שגדל פרא בכל השנים שהיה כלוא. לאחר מכן וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו, כלומר הוא פשט את בגדי הכלא המלוכלכים ולבש בגדים נקיים וראויים. יוסף התעכב לעשות את כל זה למרות הלחץ, פשוט מפני כבוד המלך. הוא ידע שזה לא מכובד לעמוד לפני מלך עם בגדים מלוכלכים ומראה מרושל.