בראשית, פרק מ״א, פסוק י״ג

קרה לכם פעם שסיפרתם משהו, ודילגתם על השם של מי שעשה את המעשה, פשוט כי זה היה כל כך ברור לכולם? כששר המשקים נזכר במה שקרה בכלא, הוא מתאר עד כמה הפתרון של יוסף היה מדויק ואמיתי, והוא אומר אֹתִי הֵשִׁיב עַל כַּנִּי וְאֹתוֹ תָלָה. המשמעות של המילים היא: אֹתִי הֵשִׁיב עַל כַּנִּי פירושו החזיר אותי לתפקיד שלי, וְאֹתוֹ תָלָה פירושו ואת השר השני הוא העניש. אבל אם נשים לב, שר המשקים לא אומר מי בדיוק עשה את זה. למה התורה החסירה את השם? התשובה היא שמדובר בלשון קצרה, כי הדבר מובן מאליו לכל מי ששומע. מי שיש לו את הכוח לשלוט, להחזיר שר למעמדו או לגזור עליו עונש, הוא אך ורק המלך פרעה. שר המשקים ידע שאין צורך לפרט את שמו של המלך, כי כולם מבינים מיד שרק הוא יכול לקבל החלטות כאלה.