בראשית, פרק מ״א, פסוק י״ב

פרשת מקץ

Genesis 41:12Sefaria

וְשָׁ֨ם אִתָּ֜נוּ נַ֣עַר עִבְרִ֗י עֶ֚בֶד לְשַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים וַ֨נְּסַפֶּר־ל֔וֹ וַיִּפְתׇּר־לָ֖נוּ אֶת־חֲלֹמֹתֵ֑ינוּ אִ֥ישׁ כַּחֲלֹמ֖וֹ פָּתָֽר׃

יצא לכם פעם לחשוב מה קורה כשמישהו מפחד שאדם אחר יצליח יותר ממנו? שר המשקים עומד לפני פרעה וסוף סוף מספר לו על יוסף שיודע לפתור חלומות בצורה נפלאה. אבל שר המשקים קצת דואג. הוא פוחד שאם יוסף יעלה לגדולה, הוא עלול לנקום בו על כך ששכח אותו בבית הסוהר. לכן, כדי להקטין את יוסף ולגרום לפרעה לא לתת לו תפקיד חשוב מדי, הוא משתמש במילים שמטרתן לזלזל.


הוא קורא לו נַעַר, כלומר בחור צעיר ופשוט שלא באמת מתאים להיות שר חשוב. אחר כך הוא קורא לו עִבְרִי, כדי להגיד שהוא בכלל זר שלא מכיר היטב את השפה המצרית. ולבסוף הוא מזכיר שהוא עֶבֶד, כי במצרים היה חוק ברור שלעבד אסור למלוך או ללבוש בגדים של שרים מכובדים.


למרות הניסיון להקטין אותו, שר המשקים חייב להודות באמת המדהימה על הכישרון של יוסף, והוא מוסיף את המילים אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ פָּתָר. הכוונה היא שיוסף לא סתם ניחש. הוא ידע להתאים בדיוק מושלם את הפתרון הנכון לכל חלום בנפרד. כל שר קיבל את הפתרון המדויק שהתאים רק לחלום שלו, ובסופו של דבר הכל קרה במציאות בדיוק כפי שיוסף אמר.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״א
פסוק י״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.