קרה לכם פעם שפתרתם חידה ממש קשה? בדרך כלל, כשמגלים את התשובה, מסיימים והולכים. אבל יוסף, אחרי שהוא מסיים לפתור למלך מצרים את חלום הפרות והשיבולים, לא עוצר שם. יוסף הוא בסך הכל עבד שהוציאו מהכלא, אז איך הוא מרשה לעצמו לתת עצות לפרעה הגדול? התשובה היא שהעצה היא חלק מפתרון החלום! הרי בחלום, הפרות הרזות בלעו את הפרות הבריאות. זה סימן שאת האוכל של השנים הטובות צריך לאסוף ולשמור כדי שיספיק לשנות הרעב. ה' הראה לפרעה את החלום וגם העיר אותו באמצע, כדי לרמוז לו שהוא חייב להתעורר, לא להיות אדיש ולפעול מהר כדי להציל את המדינה.
לכן יוסף מציע לפרעה תוכנית. הוא אומר לו יֵרֶא, כלומר, פרעה צריך למצוא מישהו שיהיה משגיח עליון על כל המדינה, וִישִׁיתֵהוּ, כלומר למנות אותו למנהיג יחיד. למה דווקא מנהיג אחד ולא הרבה שרים ופקידים? כי כשיש מצב חירום וחסר אוכל, צריך מישהו אחד חזק שידאג שאף אחד לא יגנוב, שלא יעשו פרוטקציות, ושכולם יקבלו את האוכל שלהם בצורה שווה והוגנת.
המנהיג הזה חייב להיות גם נָבוֹן וגם חָכָם. מה ההבדל ביניהם? איש נָבוֹן הוא אדם שיודע לתכנן קדימה ולהבין דבר מתוך דבר. הוא יודע לחשב בדיוק כמה אוכל כל משפחה צריכה, איך לחלק אותו נכון, ואיך למכור את השאריות למדינות אחרות. בקיצור, הוא יודע מה צריך לעשות. לעומת זאת, איש חָכָם הוא אדם שיש לו ידע מעשי. הוא יודע איך לבצע את המשימה. למשל, הוא יודע איזה עפר וחומרים טבעיים צריך לערבב עם התבואה כדי שהיא לא תרקב במשך המון שנים.
בדרך כלל בתנ"ך המילה חכם מופיעה לפני נבון, כי קודם לומדים ואז מסיקים מסקנות. אבל כאן הסדר הפוך. למה? כי מצרים עמדה בפני מצב חדש לגמרי שעוד לא קרה מעולם. לכן, קודם כל היו צריכים אדם נבון שיבין את המצב וימציא תוכנית חדשה, ורק אחר כך אדם חכם שיידע איך לבצע אותה בפועל. עמוק בפנים, כשיוסף תיאר את המנהיג המושלם הזה, הוא התכוון לעצמו. הוא ידע שהתבואה עלולה להירקב, ושכדי להציל את מצרים באמת, צריך אדם מיוחד שיש בו את רוח ה' ויכול להביא ברכה והצלה לארץ.