נסו לחשוב על אדם שהיה במקום הכי נמוך וקשה, ופתאום, ביום אחד, הוא הופך להיות המנהיג הכי חשוב בעולם. זה בדיוק מה שקרה ליוסף. אחרי שנים של עבדות ושהות בכלא, הכול משתנה. התורה מספרת לנו שיוסף היה בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה. הגיל הזה מצוין בכוונה, כי גיל שלושים נחשב לזמן שבו אדם בוגר ומוכן לקבל על עצמו הנהגה. העלייה הפתאומית שלו מהבור אל השלטון מראה בצורה ברורה שה' הוא זה שכיוון הכול.
כאשר מתואר יוסף בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה, אנחנו מבינים את השינוי העצום במעמדו. אם בעבר הוא הגיע אל המלך כעבד שפוף, עכשיו הוא ניצב מולו זקוף כמנהיג מכובד. מיד אחר כך נאמר וַיֵּצֵא יוֹסֵף מִלִּפְנֵי פַרְעֹה. יוסף מפסיק להיות רק משרת שנמצא בארמון, ומתחיל לפעול כשליט עצמאי. הוא לא מבזבז זמן, אלא וַיַּעֲבֹר בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. יוסף מוכיח שהוא לא רק אדם שנותן עצות חכמות, אלא מנהיג שעושה דברים בפועל. הוא לא נשאר לנוח במעמדו החדש, אלא יורד בעצמו לשטח, בודק את השדות, ממנה פקידים ומתכנן איך לאסוף את התבואה, והכול כדי שתושבי המדינה יכירו אותו ויסמכו עליו. ולמרות שעכשיו הוא אדם חופשי ושליט חזק, יוסף עומד בניסיון פנימי גדול ולא שולח הודעה לאבא שלו שהוא חי. הוא ממתין בסבלנות לסימן מה' שיאפשר לו לגלות את הסוד.