קרה לכם פעם שהתעוררתם משנתכם עם חלום כל כך חזק וברור, שפשוט הרגשתם שהוא עומד לקרות באמת? זה בדיוק מה שקרה למלך מצרים. בגלל שהחלום נשאר חרוט בזיכרונו גם בבוקר, הוא הבין שזהו חלום אמיתי שעומד להתגשם ממש בקרוב. ההבנה הזו גרמה לו לזעזוע גדול. התורה מתארת את התחושה שלו במילים וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ. תארו לעצמכם פעמון שמכה ורועד בחוזקה בתוך הגוף, כך בדיוק פרעה הרגיש חוסר מנוחה, בלבול וסערה פנימית.
מרוב לחץ, פרעה מיהר לקרוא למומחים הכי גדולים שלו, הלא הם חַרְטֻמֵּי מצרים. החרטומים היו חכמים מיוחדים שידעו לקרוא ולפענח סמלים וציורים עתיקים, והיו אלופים בפתרון חידות.
פרעה סיפר להם את מה שראה. הוא הרגיש בתוכו שכל מה שחלם בלילה קשור למסר אחד שלם, ולכן התייחס לכך בתור חֲלֹמוֹ, בלשון יחיד. אבל החרטומים טעו. הם חשבו שמדובר בשני אירועים שונים לגמרי, וניסו לפתור אוֹתָם בלשון רבים, כאילו אלו שני חלומות נפרדים.
בסוף מסופר וְאֵין־פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה. זה לא שהחכמים שתקו ולא אמרו כלום. הם דווקא הציעו כל מיני פתרונות, כמו למשל שפרעה יוליד בנות או יכבוש מדינות. אבל פרעה לא הסכים להקשיב להם. הוא ידע שחלום של מלך קשור לכל המדינה ולא רק לחיים הפרטיים שלו. בנוסף, הוא הרגיש שאם הפתרון היה כל כך רגיל ופשוט, הוא לא היה מתעורר בכזו סערה.
האמת היא שהחכמים של מצרים לא הצליחו לפתור את החלום לא בגלל שהם לא היו חכמים, אלא בגלל שה' רצה בכך. ה' בלבל אותם והסתיר מהם את הפתרון האמיתי וההגיוני, כדי שלא תהיה להם ברירה אלא להוציא את יוסף מהכלא. כך יוסף יוכל לפתור את החלום, להפוך לאדם חשוב מאוד ולהציל את העולם מרעב.