לאחר שהבין כי עליו להעדיף את נאמניו על פני בנו המורד, דוד מקבל את העצה ויוצא להסביר פנים לעבדיו למרות שלבו מר בקרבו. כאשר הבחינו בו יושב בשער, הרואים הִגִּידוּ והפיצו את הבשורה, ובעקבות זאת וַיָּבֹא כָל הָעָם מהמחנה הנאמן, כולל אלו שהסתתרו עד כה, כדי להשתחוות בשמחה למלכם ולשמוע ממנו דברי שבח ועידוד. מנגד, אנשי מחנה המורדים, המכונים כאן וְיִשְׂרָאֵל, התפזרו וכל אחד מהם נָס אִישׁ לְאֹהָלָיו. מנוסה זו הותירה אותם כצאן ללא מנהיג, והיא מהווה פתח לבלבול ולדיונים שיתעוררו בהמשך בשאלה כיצד להשיב את המלך.
שמואל ב, פרק י״ט, פסוק ט׳
וַיָּ֥קׇם הַמֶּ֖לֶךְ וַיֵּ֣שֶׁב בַּשָּׁ֑עַר וּֽלְכׇל־הָעָ֞ם הִגִּ֣ידוּ לֵאמֹ֗ר הִנֵּ֤ה הַמֶּ֙לֶךְ֙ יוֹשֵׁ֣ב בַּשַּׁ֔עַר וַיָּבֹ֤א כׇל־הָעָם֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל נָ֖ס אִ֥ישׁ לְאֹהָלָֽיו׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.