צו אלוהי קורא לצבאות פרס ומדי להטיל מצור מוחלט על בבל, ומצווה עליהם עִרְכוּ עַל־בָּבֶל סָבִיב והיערכו למלחמה מקיפה מכל עבריה. הפנייה היא אל כָּל־דֹּרְכֵי קֶשֶׁת, הלוחמים המותחים את קשתם בעזרת רגלם, וההוראה אליהם היא יְדוּ אֵלֶיהָ, כלומר להשליך וליירות לעברה אבנים וחיצים. כדי למנוע מהלוחמים לחסוך בתחמושת מחשש שיחטיאו את המטרה, נאמר להם אַל־תַּחְמְלוּ אֶל־חֵץ, כלומר אל תחוסו על החיצים. ההצלחה המוחלטת מובטחת כִּי לַה' חָטָאָה, ובשל חטאי בבל כל חץ יפגע באויב בודאות, עד כדי כך שגם אם הלוחמים ישליכו את החיצים בידיהם בלבד הם לא יחטיאו.
ירמיהו, פרק נ׳, פסוק י״ד
עִרְכ֨וּ עַל־בָּבֶ֤ל ׀ סָבִיב֙ כׇּל־דֹּ֣רְכֵי קֶ֔שֶׁת יְד֣וּ אֵלֶ֔יהָ אַֽל־תַּחְמְל֖וּ אֶל־חֵ֑ץ כִּ֥י לַיהֹוָ֖ה חָטָֽאָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.