נסו לדמיין רגע חדשות כל כך משמחות וגדולות, שאתם פשוט חייבים לספר אותן לכל מי שאתם מכירים. הנביא קורא לכל אומות העולם להפיץ בשורה אדירה: האימפריה של בבל נפלה! בבל הייתה ממלכה שהחריבה עמים רבים, ולכן הנפילה שלה היא סיבה לשמחה גדולה ולנחמה עבור כולם. הנביא מבקש לפרסם את הבשורה לאט לאט ובעוצמה גוברת, עד לשיא שבו הוא אומר להם וּשְׂאוּ נֵס. הכוונה היא להציב עמוד גבוה מאוד שבראשו מתנוסס בד, ממש כמו דגל, כדי לאסוף המוני אנשים שיבואו לשמוע את החדשות. הוא מבקש מהם אַל תְּכַחֵדוּ, כלומר, אל תסתירו ואל תשמרו בסוד שום פרט מהמפלה של בבל.
החלק הכי חשוב בבשורה הוא לא רק הניצחון במלחמה, אלא הנפילה של האלילים של בבל, שנקראו בֵּל וכן מְרֹדָךְ. הנביא מתאר שהאלילים האלה יהיו במצב של הֹבִישׁ וגם חַת, כלומר הם יתביישו וייברו. הבושה הגדולה שלהם מתגלה כשכולם רואים שהם לא באמת יכולים לעזור או להציל את האנשים שמאמינים בהם. לכן, הפסוק קורא לאלילים עֲצַבֶּיהָ, מלשון המילה עצב. האלילים פשוט גורמים לעצב גדול לאנשים שמתפללים אליהם בשעת צרה ומגלים שאף אחד לא עונה להם.