החורבן המיועד של בבל מוצג כמלחמה גלויה של ה', אשר על דרך המשל פתח יהוה את אוצרו והוציא ממטמונו הנסתר נשק המיועד לפורענות. משם הוא פועל ויוצא את כלי זעמו, המבטאים את כעסו וחימתו, והם אינם נשק רגיל אלא מעצמות פרס ומדי שה' עורר כדי להשחית את העיר. שימוש בכלים אלו נדרש כי מלאכה היא לאדני יהוה צבאות בארץ כשדים, שכן אין זו מלחמה רגילה אלא שליחות אלוהית מובהקת. פעולה מורכבת זו נחשבת ליצירה ממשית של ה', אשר מעצם מהותה מצריכה את אותם כלי זעם כדי להוציאה אל הפועל.
ירמיהו, פרק נ׳, פסוק כ״ה
פָּתַ֤ח יְהֹוָה֙ אֶת־א֣וֹצָר֔וֹ וַיּוֹצֵ֖א אֶת־כְּלֵ֣י זַעְמ֑וֹ כִּֽי־מְלָאכָ֣ה הִ֗יא לַאדֹנָ֧י יֱהֹוִ֛ה צְבָא֖וֹת בְּאֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.