קריאת החורבן על בבל מדמה את כיבוש העיר לפעולה חקלאית אלימה של דישה ופריצת אסמים. צבאות האויב נקראים לפלוש בהפתעה משולי המדינה, או משום שהגיע זמן מפלתה, ולבצע בֹּאוּ־לָהּ מִקֵּץ. עליהם לקיים פִּתְחוּ מַאֲבֻסֶיהָ, כלומר לפרוץ את שערי העיר ולבזוז את מחסני התבואה והאוצרות. לאחר מכן הם מצווים סָלּוּהָ כְמוֹ־עֲרֵמִים, לרמוס את התושבים כשם שדורכים על שיבולים בגורן, או להערים את חורבות העיר והשלל לתלים גבוהים. המטרה הסופית היא השמדה מוחלטת, וְהַחֲרִימוּהָ אַל־תְּהִי־לָהּ שְׁאֵרִית, מבלי להותיר לבבל כל זכר.
ירמיהו, פרק נ׳, פסוק כ״ו
בֹּֽאוּ־לָ֤הּ מִקֵּץ֙ פִּתְח֣וּ מַאֲבֻסֶ֔יהָ סׇלּ֥וּהָ כְמֽוֹ־עֲרֵמִ֖ים וְהַחֲרִימ֑וּהָ אַל־תְּהִי־לָ֖הּ שְׁאֵרִֽית׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.