נפילת בבל מלווה בבריחה של בני ישראל, המשמיעים קוֹל נָסִים בעת מנוסתם מן הממלכה הקורסת. הם מכונים גם וּפְלֵטִים משום שהצליחו להינצל מסכנת מוות ממשית תחת איום החרב. מנוסה זו מֵאֶרֶץ בָּבֶל התרחשה עוד לפני שהותר להם לשוב לארצם בשלום, כאשר הגולים ראו את העיר מותקפת והבינו שנבואת החורבן מתגשמת. מטרתם של הניצולים היא לְהַגִּיד בְּצִיּוֹן את בשורת הצדק האלוהי, הכוללת את נִקְמַת ה' על חילול כבודו, וכן את נִקְמַת הֵיכָלוֹ כעונש ישיר על כך שהבבלים שרפו את בית המקדש וחיללו את כליו.
ירמיהו, פרק נ׳, פסוק כ״ח
ק֥וֹל נָסִ֛ים וּפְלֵטִ֖ים מֵאֶ֣רֶץ בָּבֶ֑ל לְהַגִּ֣יד בְּצִיּ֗וֹן אֶת־נִקְמַת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ נִקְמַ֖ת הֵיכָלֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.