תארו לעצמכם אימפריה ענקית וחזקה שכולם בטוחים שאף אחד לא יכול לנצח, אבל אז מגיעה קבוצה קטנה וחלשה יותר ומצליחה לגבור עליה. זה בדיוק מה שה' תכנן לעשות לבבל. מכיוון שאף אחד לא יכול להפריע לתוכניות של ה', ברור לגמרי שהתכנון שלו יתקיים. הנביא אומר שהתוכנית הזו מכוונת אֶל־בָּבֶל ואֶל־אֶרֶץ כַּשְׂדִּים, כשהמילה אֶל כאן פירושה על, כלומר תוכנית שמופנית נגדם.
ה' מבטיח שהדבר יקרה בוודאות ומשתמש במילים אִם־לֹא, שהן סוג של שבועה חזקה שאי אפשר לבטל. העונש של בבל מתואר במילים יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן. המילה יִסְחָבוּם אומרת שהם יימשכו וייגררו ממקומם. אבל מי הם אותם צְעִירֵי הַצֹּאן? הכוונה היא לעמים שנחשבו קטנים ולא חשובים במיוחד, כמו ממלכת פרס, שהקימו צבא גדול והם אלו שינצחו את בבל החזקה.
בסוף התהליך הזה ה' נשבע שיַשִּׁים עֲלֵיהֶם נָוֶה. המילה יַשִּׁים קשורה למילה שממה. כלומר, ה' יהפוך כל נָוֶה, שזה כל מקום יישוב ובית שלהם, לארץ ריקה. כל זה יקרה עֲלֵיהֶם, ממש מול העיניים שלהם ובלי שהם יוכלו לעשות שום דבר כדי לעצור זאת.