תהלים, פרק קי״ט, פסוק צ״ג

קרה לכם פעם שהייתם בצרה או הרגשתם אבודים, ומישהו זרק לכם "גלגל הצלה" שעזר לכם בדיוק ברגע הנכון? סביר להניח שהרגשתם כל כך אסירי תודה, עד שהבטחתם לעצמכם שלעולם לא תשכחו את מה שהוא עשה למענכם. כך בדיוק מרגיש כותב המזמור כלפי המצוות של ה'. לפעמים בחיים יש תקופות קשות של עצב או מצוקה, והתורה היא לא סתם רשימה של חוקים, אלא ממש גלגל הצלה שנותן כוח ותקווה. כשהוא אומר כִּי בָם חִיִּיתָנִי, הוא מסביר שברגעים הכי קשים שלו, המצוות הן אלו שהחזיקו אותו, נתנו לו חיים ושמרו עליו שלא יתייאש. מתוך ההבנה הזו, שהמצוות ממש הצילו אותו ונותנות לו חיים אמיתיים ונצחיים, הוא מצהיר לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ. הוא מבטיח שתמיד יזכור וישמור את המצוות של ה', כי הן המקור לחיים שלו.