קרה לכם פעם שלמדתם משהו חדש וחכם דווקא ממישהו שלא ציפיתם לו, אולי אפילו מאח קטן או מחבר לכיתה? לפעמים אנחנו חושבים שרק מורים או אנשים מבוגרים יכולים ללמד אותנו, אבל האמת היא שחכמה אמיתית דורשת ענווה. כאשר כתוב מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי, הכוונה היא שהאדם החכם באמת הוא זה שמוכן להקשיב וללמוד מכל אדם ואדם. הוא לא מזלזל באף אחד, כי הוא יודע שאפשר לקבל מוסר והדרכה לדרך טובה מכולם, גם מאנשים שקטנים ממנו.
הסוד להצלחה הזו מופיע בהמשך: כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי. המילה שִׂיחָה קשורה לדיבור ולתשומת לב. כשהראש והדיבור שלנו מרוכזים תמיד בדברי התורה של ה', אנחנו מצליחים להבין דברים לעומק. במצב כזה, כשאנחנו מקשיבים לאחרים, אנחנו לא מתרכזים רק באדם שעומד מולנו, אלא מרגישים כאילו התורה עצמה מדברת אלינו דרכו ומלמדת אותנו שיעור חשוב לחיים.