יצא לכם פעם להרגיש שאתם עושים את הדבר הנכון, אבל ילדים אחרים, אולי אפילו הילדים הכי מקובלים, צוחקים עליכם בגלל זה? כותב המזמור מתאר בדיוק הרגשה כזו. הוא מספר שגַּם יָשְׁבוּ שָׂרִים מראה לנו שלא מדובר בסתם אנשים רגילים, אלא במלכים ואנשים חשובים מאוד שישבו יחד ודיברו עליו דברים רעים. המילים בִּי נִדְבָּרוּ מלמדות אותנו שהם זלזלו בו וצחקו עליו בלי הפסקה על כך שהוא לומד תורה ומקיים את המצוות של ה'.
אבל איך הוא מגיב? במקום להעליב בחזרה או להפסיק ללמוד, הוא אומר: עַבְדְּךָ יָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ. הוא פשוט ממשיך ללמוד תורה ולא מקשיב להם בכלל. הוא קורא לעצמו עבד, כי בדיוק כמו שעבד עושה את מה שהאדון שלו מבקש בלי לשאול שאלות, כך גם הוא ממשיך לקיים את המצוות של ה' מתוך אהבה ושמחה גדולה, ולא נותן לאף אחד להפריע לו.