קרה לכם פעם שהלכתם בדרך למטרה חשובה, אבל פתאום העיניים שלכם נתפסו על כל מיני דברים נוצצים שגרמו לכם לעצור ולשכוח לאן אתם באמת צריכים להגיע?
כאן האדם מבקש מה׳ בקשה מיוחדת: הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא. המילה שָׁוְא מתארת דברים ריקים שאין בהם שום תועלת, כמו רדיפה אחרי כסף או דברים לא טובים שאסור לנו להסתכל עליהם. האדם מבקש מה׳ שיעזור לו להזיז את המבט מהדברים המיותרים האלה, כדי שהוא לא ירצה אותם וייגרר אחריהם.
במקום זה, הוא מבקש: בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי. כלומר, תן לי חיים אמיתיים על ידי כך שאתרכז רק בדרך שלך. כשאנחנו מפסיקים להסתכל על דברים חסרי משמעות ומתחילים להתבונן בדרך של ה׳, שמלאה בחסד וברחמים, אנחנו לומדים להתנהג כמוהו וזוכים לחיים טובים ומלאי משמעות.