תהלים, פרק קי״ט, פסוק קי״ו

קרה לכם פעם שקיוויתם למשהו בכל הלב וקצת פחדתם שבסוף תתאכזבו? ככה בדיוק מרגיש מי שמתפלל אל ה׳. הוא פונה אליו ומבקש: סָמְכֵנִי, כלומר, תעזור לי, תעודד אותי ותהיה לי למשענת, בדיוק כְאִמְרָתְךָ, כמו שהבטחת. הוא ממשיך ומבקש וְאַל תְּבִישֵׁנִי, שלא יקרה מצב שבו ארגיש בושה ואכזבה מִשִׂבְרִי, מהתקווה הגדולה שלי. הרי כשמישהו מצפה למשהו טוב ובסוף הוא לא קורה, התחושה היא מאוד לא נעימה. ומהי אותה תקווה שהוא כל כך רוצה שתתגשם? הוא מבקש מה׳ וְאֶחְיֶה. הוא מתפלל לא רק להינצל מאנשים רעים ולהישאר בחיים, אלא לזכות בחיים עם משמעות. חיים שבהם הוא יוכל להמשיך לקיים מצוות ולעשות מעשים טובים, כי חיים של בטלה שבהם לא עושים שום דבר מועיל, הם לא באמת חיים.