קרה לכם פעם שהתחלתם ללכת למקום מסוים, ופתאום עצרתם, חשבתם רגע, והבנתם שאתם בכלל צריכים להיות במקום אחר? לפעמים בחיים אנחנו צריכים לעצור ולבדוק את הכיוון שאנחנו בוחרים בו. כאשר אדם עוצר לחשוב על המעשים שלו ועל הבחירות שלו, זה נקרא חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי. הוא ממש עושה חשבון בראש ובודק מה כדאי לו באמת: הוא שוקל כמה טוב הוא ירוויח אם יקיים מצווה, לעומת ההפסד שייגרם לו אם יבחר בדרך לא נכונה. מתוך המחשבה הזו, הוא מבין שהדרך הטובה ביותר מכולן היא הדרך של ה'.
אבל רק לחשוב זה לא מספיק, צריך גם לעשות מעשה. לפעמים לאדם יש תוכניות אחרות, הוא רוצה ללכת לעסקים שלו או למקומות בילוי, אבל אז הוא מקבל החלטה ומשנה כיוון. זה הפירוש של המילים וָאָשִׁיבָה רַגְלַי. הוא ממש מסובב את הרגליים שלו, ובוחר ללכת לבית המדרש כדי ללמוד ולקיים מצוות. הוא מכוון את הצעדים שלו אל עֵדֹתֶיךָ, כלומר אל התורה של ה'. התורה נקראת כך מפני שהיא מעידה ומזכירה לנו שה' דואג לכל מה שאנחנו צריכים, ממש כמו שהוא דאג לעם ישראל במדבר בלי שהם היו צריכים להתאמץ. ההבנה הזו עוזרת לנו להפסיק לרדוף אחרי דברים פחות חשובים, ולחזור בלב שלם אל הדרך הנכונה והטובה באמת.