יצא לכם פעם שמישהו הבטיח לכם משהו ממש חשוב, וסמכתם עליו לגמרי שהוא יקיים את ההבטחה? תארו לעצמכם איך זה מרגיש כשההבטחה הזו מגיעה מה' בעצמו! דוד המלך מתפלל לה' ומבקש ממנו עזרה. הוא אומר וִיבֹאֻנִי, כלומר, הוא מבקש שיבואו אליו חֲסָדֶךָ, שהם החסדים והמעשים הטובים של ה'. דוד מבקש שהישועה תגיע כְּאִמְרָתֶךָ, שזה אומר בדיוק כמו שה' אמר והבטיח לו.
על איזו הבטחה מדובר? נתן הנביא בישר לדוד שה' ישמור על המלכות שלו, ודוד סומך על ההבטחה הזו בביטחון מלא. אבל למה דוד מבקש דווקא חסד ולא אומר שמגיע לו לקבל עזרה בזכות המעשים שלו? דוד מלמד אותנו משהו עמוק. אם הבטחה תלויה רק במעשים טובים, אנחנו עלולים לאבד אותה אם נעשה טעות. אבל כשה' מבטיח משהו מתוך חסד ואהבה, ההבטחה הזו נשארת לתמיד. גם אם אדם חוטא או טועה, החסד של ה' לא עוזב אותו. לכן דוד מבקש שה' יעזור לו בזכות אותה אהבה וחסד, כי כל עזרה שאנחנו מקבלים מה' היא בעצם מתנה נפלאה.