תארו לעצמכם שחבורה של אנשים חזקים וחשובים רודפת אחריכם ומציקה לכם, אבל במקום לפחד מהם, אתם חושבים על משהו אחר לגמרי. דוד המלך מספר ששָׂרִים, כלומר אנשים חשובים מאוד או שליטים, רדפו אחריו חִנָּם, לגמרי בלי סיבה ובלי שהוא עשה להם שום דבר רע.
למרות שזה מצב מאוד מלחיץ, דוד אומר לה': וּמִדְּבָרְךָ פָּחַד לִבִּי. הפחד האמיתי היחיד שיש לו בלב הוא מדבר ה' ומהמצוות שלו. כשמישהו כל כך מכבד וירא מה', הפחד מבני אדם פשוט נעלם. תחשבו על אדם שעומד מול אריה עצום, הוא הרי לא יפחד פתאום מעקיצה של דבורה קטנה. כך גם הפחד של דוד מה' היה כל כך גדול, שהוא ביטל לגמרי את הפחד מהאנשים שרדפו אותו. בזכות היראה הזו, דוד אפילו לא ניסה לנקום בהם או לפגוע בהם בחזרה, כי הוא פחד לעבור על ציווי ה' ובחר לשמור על המצוות ולעשות את הדבר הנכון.