תהלים, פרק קי״ט, פסוק ע׳

חשבתם פעם מה קורה כשאנשים עסוקים כל הזמן רק בדברים חומריים, כמו אכילה מרובה או חיפוש אחר הנאות הגוף? כשאנשים שקועים רק בזה, הלב שלהם משתנה. המילים טָפַשׁ כַּחֵלֶב לִבָּם מתארות מצב שבו הלב של אותם אנשים כאילו התכסה ונסתם בשכבה עבה של שומן. המילה "טפש" פירושה השמין, וממנה גם הגיעה המילה המוכרת "טיפש", כי כשהלב עטוף בשומן הוא נאטם ואי אפשר להבין דרכו דברים עמוקים. אנשים כאלה מאבדים את הרגישות שלהם ולא מצליחים להבין או להרגיש את המתיקות של עבודת ה׳. אבל יש דרך אחרת לגמרי. המשורר אומר על עצמו: אֲנִי תּוֹרָתְךָ שִׁעֲשָׁעְתִּי. כלומר, במקום לחפש הנאות חולפות, הוא מוצא את השמחה והתענוג הפנימי שלו בתוך התורה. העיסוק בתורה עושה בדיוק את הפעולה ההפוכה, הוא פותח את הלב ומחליש את הרצון לרדוף אחרי תאוות. כך הלב נשאר פתוח, נקי, ויכול באמת לשמוח ולהתענג מהדברים הקדושים.