תהלים, פרק קי״ט, פסוק קע״ו

קרה לכם פעם שהלכתם לאיבוד במקום גדול, ולא ידעתם איך לחזור הביתה? זו הרגשה מאוד מבלבלת. לפעמים גם אנשים מרגישים ככה בתוך הלב. כשאדם מרגיש מבולבל ולא בטוח מה הדרך הנכונה בחיים, הוא אומר לה' תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד. כבשה קטנה שמתרחקת מהעדר שלה לא יודעת איך למצוא את הדרך חזרה בכוחות עצמה, והיא תלויה לגמרי ברועה שלה שיבוא לחפש אותה. כך גם אנחנו, לפעמים שוקעים בעניינים של העולם הזה וצריכים עזרה מלמעלה כדי לחזור לדרך הטובה. לכן אנחנו פונים לה', שהוא כמו הרועה שלנו, ומבקשים בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ. אנחנו מבקשים שהוא יחפש אותנו, יראה לנו את הדרך ויכוון אותנו חזרה. ולמה אנחנו בטוחים שהוא יעזור לנו? כי אנחנו אומרים לו כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי. גם כשאנחנו מרגישים אבודים או כשאנחנו קצת מתבלבלים בדרך, בתוך הלב אנחנו עדיין קשורים לתורה. לא עזבנו את המצוות, והרצון הפנימי שלנו הוא להיות קרובים לה'. בגלל שאנחנו לא שכחנו את ה', אנחנו מבקשים שגם הוא לא ישכח אותנו ויחזיר אותנו אליו באהבה.