תארו לעצמכם שאתם נמצאים בבית, בחוץ חושך מוחלט, ואתם יודעים שממש מחר בבוקר אתם הולכים לצאת לחופשי ולהתחיל מסע מרגש. זה בדיוק מה שהרגישו בני ישראל בלילה האחרון שלהם במצרים. ה' מבקש מהם לקחת אגודת אזוב. מה זה בעצם אזוב? זה צמח פשוט ונמוך, קצת כמו זעתר, שיש לו הרבה שערות קטנות שעוזרות לאסוף נוזלים. אבל למה להשתמש דווקא בצמח כל כך פשוט? ה' רצה ללמד את בני ישראל להיות צנועים ולא להתגאות. בנוסף, ברגע שלוקחים כמה ענפים וקושרים אותם יחד לאגודה אחת, זה מראה כמה כוח יש לעם ישראל כשהוא מחובר ומאוחד.
את האזוב הזה בני ישראל היו צריכים לטבול בתוך סף, שזו קערה פשוטה מחרס. הם היו צריכים לטבול את האזוב בקערה מחדש לפני כל נגיעה במשקוף ובמזוזות של הדלת, כדי לסמן את הבית ולהגן עליו.
לאחר מכן, ה' מצווה עליהם: ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר. אולי תשאלו את עצמכם, למה אסור להם לצאת אם ה' שומר עליהם? הסיבה היא שכאשר מתרחשת סכנה בחוץ, הכלל הוא שצריך להישאר במקום מוגן ובטוח ולא להסתובב בחוץ. סיבה נוספת וחשובה היא שה' רצה שבני ישראל יצאו ממצרים באור יום, מתוך שמחה וכמו אנשים חופשיים וגאים, ולא יברחו בחושך ובפחד באמצע הלילה.