תארו לעצמכם שאתם צריכים לארגן טיול לכל בית הספר. זה בטח לא פשוט, נכון? עכשיו נסו לדמיין איך זה להוציא מיליוני אנשים לדרך באותו רגע בדיוק! זה הפלא העצום של יציאת מצרים. הרגע הגדול הגיע, ווַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס. רעמסס לא הייתה סתם עיר אחת, אלא אזור שלם וגדול שבו בני ישראל גרו ועבדו קשה. משם הם פנו סֻכֹּתָה, אל עיר בשם סוכות שהייתה קרובה לגבול. האות ה' בסוף המילה מחליפה את המילה "אל", ולכן הכוונה היא "אל סוכות". הדרך הייתה כל כך מהירה ופלאית, שהם עברו את המרחק העצום הזה ממש כהרף עין, כאילו עפו על כנפי נשרים.
בגלל שכולם יצאו כל כך מהר ובבת אחת, אי אפשר היה לספור אותם בהתחלה. רק כשהגיעו לסוכות גילו שהם כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף. האות כ' במילה אומרת שזה מספר בערך, כדי לתאר כמות אדירה של אנשים. הקבוצה העצומה הזאת נקראת רַגְלִי, כי הם היו המון רב של אנשים שצועדים ברגל.
אבל מי בעצם נספר במספר הזה? התורה מספרת שרק הַגְּבָרִים נספרו. הכוונה היא לבנים מגיל עשרים ומעלה, שזה הגיל שבו יוצאים לצבא. כל המספר העצום הזה היה לְבַד מִטָּף. המילה טף מתארת את כל מי שלא נספר, כמו הנשים, הזקנים והילדים הקטנים. קוראים לכולם יחד ככה כי הילדים היו הרוב הגדול בקבוצה הזאת. אם מחברים את כולם יחד, גם את הגברים, גם את הנשים וגם את הילדים, מגלים שיצאו ממצרים יותר משני מיליון אנשים! זה פלא עצום שמשפחה קטנה של שבעים איש שירדה למצרים הפכה לעם ענק כל כך. ה' שמר עליהם, בירך אותם והפך אותם לאומה גדולה שמוכנה להיכנס לארץ ישראל.