תארו לעצמכם את הרגע שבו בני ישראל סוף סוף יוצאים לחופשי. האם הם בורחים בחוסר כול, כמו עבדים מסכנים שרק מנסים להינצל? מתברר שממש לא. בני ישראל יוצאים ממצרים כמו מנצחים אמיתיים, כשבידיהם רכוש עצום. ה׳ עשה נס מיוחד וגרם למצרים פתאום לחבב את בני ישראל. בלי ההתערבות של ה׳, המצרים מעולם לא היו מסכימים להעניק להם כל כך הרבה.
התורה משתמשת במילה וַיַּשְׁאִל֑וּם, ומסבירה לנו שהמצרים נתנו את הרכוש מתוך רצון טוב ואפילו בהתלהבות גדולה. אם איש מישראל ביקש כלי אחד, המצרי היה עונה לו שיקח שניים וישמור לעצמו כמתנה. המצרים פשוט דחקו בהם לקחת עוד ועוד. ואם במקרה תהיתם אם זה היה מוסרי לקחת את הרכוש הזה, התשובה היא שבהחלט כן. ה׳ נתן להם את הרכוש הזה בצדק, כמשכורת ראויה על כל השנים הארוכות והקשות שבהן עבדו בפרך.
כדי לתאר את מה שקרה, מופיעות המילים וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם. המילה וַיְנַצְּלוּ פירושה לרוקן. בני ישראל פשוט רוקנו את בתי המצרים מכל החפצים היקרים, הכסף והזהב, ויצאו לדרך כשהם עמוסים בכל הטוב הזה.