נסו להיזכר ברגע שבו חגגתם אירוע מיוחד ששייך רק למשפחה הקרובה שלכם, בלי שום אורחים מבחוץ. יציאת מצרים הפכה את עם ישראל למשפחה אחת גדולה ומיוחדת. כדי לשמור על ההרגשה המיוחדת הזו בלב של כולם, ה' קבע שרק מי ששייך לגמרי לעם ישראל יכול לאכול מקרבן הפסח. התורה מזכירה שני סוגים של אנשים שחיים קרוב אלינו, אבל לא יכולים להשתתף בסעודה הזו. הראשון הוא תושב, כלומר אדם שאינו יהודי אבל גר בארץ ישראל ומתנהג בצורה טובה. השני הוא שכיר, שזהו פועל שאינו יהודי שעובד אצל משפחה יהודית לכמה ימים, ואפילו אוכל איתם באותו בית. למרות שהאנשים האלה חיים בסביבה שלנו ונמצאים איתנו ביומיום, הם לא חלק מלא מהעם שלנו. לכן, הם אינם יכולים לאכול מקרבן הפסח, שנועד לחבר ולייחד את עם ישראל.
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.