ירמיהו, פרק מ״ח, פסוק ד׳

Jeremiah 48:4Sefaria

נִשְׁבְּרָ֖ה מוֹאָ֑ב הִשְׁמִ֥יעוּ זְּעָקָ֖ה (צעוריה) [צְעִירֶֽיהָ]׃

יצא לכם פעם לשמוע קול בכי חזק כל כך, עד שהוא גרם לכם לעצור הכול ולהקשיב? זה בדיוק מה שקורה כשארץ מואב נופלת בידי האויב. ממרחקים אפשר לשמוע זעקה גדולה, עצובה ומיוחדת מאוד. כשהנביא אומר שהם הִשְׁמִיעוּ את הזעקה, הוא משתמש במילה מיוחדת שמדגישה עד כמה הצעקה הזו הייתה חריגה וקורעת לב. אבל מי הם אלו שצועקים? המילה צְעִירֶיהָ מגלה לנו שאלו הילדים הקטנים של מואב. הם בוכים וזועקים מפני שהאויב לוקח אותם בשבי, הרחק מהבית המוכר שלהם.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.