תארו לעצמכם מצב שבו אתם חייבים לברוח בבהלה כדי למצוא מקום מחבוא בטוח. זה בדיוק מה שקורה לאנשי מואב. למטה בעמק, באזור נמוך שנקרא בְּמוֹרַד חוֹרֹנַיִם, נמצאים הצָרֵי, שהם האויבים שלהם, וזורעים שם הרס רב. בגלל המצב הקשה בעמק, נשמעת משם צַעֲקַת שֶׁבֶר, שהיא צעקה גדולה ומרה של כאב.
הצעקה הזו גורמת לאנשים שניצלו להבין שהם חייבים להימלט מיד. הם בורחים למעלה, אל אזור הררי וגבוה שנקרא מַעֲלֵה הַלּוּחִית, בתקווה למצוא שם מסתור בין ההרים. בזמן שהם מטפסים על ההר בייאוש, נאמר עליהם בִּבְכִי יַעֲלֶה בֶּכִי. למה המילה בכי מופיעה פעמיים ברצף? כדי להדגיש עד כמה העצב שלהם עמוק. ככל שהם עולים גבוה יותר בהר, כך הם מגביהים את קולם ומוסיפים עוד בכי על הבכי שלהם מרוב צער על מה שקרה.