חשבתם פעם איך מרגישה עיר ענקית וחזקה כשהיא מבינה שזהו, היא הפסידה בקרב? הנביא מתאר את הנפילה של בבל, העיר שכולם פחדו ממנה. האויבים שמקיפים אותה מקבלים פקודה: הָרִיעוּ עָלֶיהָ סָבִיב. כלומר, להשמיע קולות תרועה וצעקות חזקות כדי להבהיל את התושבים, ממש כמו שקרה כשבני ישראל כבשו את יריחו.
מרוב פחד, בבל נָתְנָה יָדָהּ. זהו תיאור של כניעה, כאילו העיר היא אדם שנפל על האדמה ומושיט את הידיים שלו לכל כיוון בתקווה שמישהו יעזור לו לקום, כי כבר אין לו כוח להילחם. ואז החומות החזקות של העיר קורסות, כי נָפְלוּ אָשְׁיוֹתֶיהָ, שזה אומר שהיסודות של החומה נשברו לגמרי.
למה כל זה קורה לבבל? התשובה היא שזהו צדק מאת ה', עונש של מידה כנגד מידה. כִּי נִקְמַת ה' הִיא... כַּאֲשֶׁר עָשְׂתָה עֲשׂוּ לָהּ. בבל נענשת בדיוק על מה שהיא עשתה לאחרים. בגלל שהיא החריבה את חומות ירושלים, הרסה את בית המקדש והתנהגה בצורה קשה לעמים אחרים, עכשיו אותו הדבר קורה לה.