יצא לכם פעם לחכות המון זמן למשהו חשוב, ופתאום הרגע הגדול מגיע וצריך להתכונן? רגע לפני שעם ישראל יוצא סוף סוף לחופשי, ה׳ נותן להם את המצווה הראשונה שלהם בתור עם. המצווה הזו נועדה לעזור להם להתנתק מהעבדות ולהתחיל תקופה חדשה וטובה.
ה׳ פונה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן. בדרך כלל ה׳ מדבר רק אל משה, אז למה הפעם הוא פונה גם לאהרן? ה׳ רצה לתת לאהרן כבוד ושכר, כי גם הוא התאמץ ועבד קשה מאוד כדי לעשות את כל הניסים במצרים, בדיוק כמו משה.
הדיבור הזה קרה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אבל לא בתוך עיר הבירה עצמה. המצרים היו רגילים להתפלל לפסלים ולעבודה זרה, ולכן משה יצא אל השטח הפתוח מחוץ לעיר, למקום נקי, כדי לשמוע את דברי ה׳. זה גם מראה כמה ה׳ אוהב את עם ישראל, שהוא ירד עד למקום כמו מצרים כדי להציל אותם.
בסוף ה׳ אומר להם לֵאמֹר, כלומר ללכת מיד וללא עיכוב ולמסור את הדברים לבני ישראל. המסר לעם היה משמח ומחזק: אין לכם מה לפחד יותר מהמצרים, ה׳ מרים אתכם למעלה, והגיע הזמן שלכם להיות עם חופשי.