יצא לכם פעם לחכות לאירוע ממש מרגש, ולספור את הימים ואפילו את הדקות עד שהוא יתחיל? כשהגיע הרגע של בני ישראל לצאת ממצרים, הכל קרה בתזמון מדויק להפליא. המילים מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה מלמדות אותנו שה' תכנן את הרגע הזה מראש. למרות שהמספר נשמע גדול, הספירה התחילה כבר מההבטחה שה' נתן לאברהם אבינו, כך שבפועל בני ישראל חיו במצרים מאתיים ועשר שנים.
ברגע שהזמן הזה הסתיים, ה' לא עיכב אותם אפילו לשנייה אחת נוספת. הם יצאו בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, כלומר ממש באמצע היום, באור השמש. הם לא ברחו בשקט בחושך, אלא יצאו בגאווה גדולה לעיני כל המצרים, כדי שכולם יראו שאף אחד לא יכול לעצור אותם. באותו רגע קרה עוד דבר מדהים. קבוצת העבדים העייפים הפכה פתאום לכׇּל־צִבְאוֹת ה'. הם לא היו סתם קבוצה של אנשים מבולבלים, אלא מחנה מאורגן ומאוחד של שבטים. כולם בחרו מרצונם החופשי להתחבר יחד וללכת אחרי ה' אל החופש.