יצא לכם פעם להרגיש שמחה גדולה, אבל אז ראיתם שחברים שלכם עצובים או בצרה, והחלטתם לא לחגוג יותר מדי כדי לא לפגוע בהם ולהיות שותפים לכאב שלהם? זה בדיוק מה שיוסף עשה. יוסף היה שליט במצרים והיה לו שפע של תבואה ועושר, אבל התורה מספרת לנו שהבנים שלו, אפרים ומנשה, נולדו בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב. למה כל כך חשוב לציין שהם נולדו דווקא לפני שהתחיל הרעב הגדול? המפרשים מסבירים שיוסף לימד אותנו שיעור חשוב באכפתיות. כשהתחיל הרעב וכל האנשים מסביב סבלו, יוסף הרגיש את הצער שלהם. הוא החליט שזה לא זמן מתאים להביא עוד ילדים לעולם ולחגוג שמחות פרטיות, בזמן שהציבור נמצא בצרה גדולה.
אגב, אם נסתכל טוב נראה שהתורה משתמשת במילה יֻלַּד במקום להגיד "יולדו" ברבים. המילה הזו רומזת לנו שאפרים ומנשה נולדו ממש כתאומים בלידה אחת.
התורה גם מזכירה לנו מי הייתה אמם, אֲשֶׁר יָלְדָה־לּוֹ אָסְנַת, ומוסיפה מיד שהיא הייתה בַּת־פּוֹטִי פֶרַע. למה חשוב להזכיר את המשפחה שלה? כדי להראות לנו איזה כוח אדיר היה ליוסף. למרות שהוא היה יהודי יחיד בכל מצרים, ולמרות שאשתו באה ממשפחה של כומר מצרי, יוסף הצליח לחנך את ילדיו להיות צדיקים וקדושים, ולשמור על הזהות המיוחדת שלהם גם בסביבה שונה לגמרי.