תארו לעצמכם שאתם מתעוררים באישון לילה ושומעים את המלך בכבודו ובעצמו מסתובב ברחובות החשוכים וצועק. זה בדיוק מה שקרה במצרים. אחרי המכה האחרונה, הגאווה של פרעה נשברת לגמרי. הוא כל כך מבוהל שהמילים שלו יוצאות קצרות ומקוטעות.
בעבר פרעה כעס ואיים על משה שלא יעז לראות שוב את פניו. בנוסף, ה' ציווה על משה ואהרן לא לצאת מפתח ביתם עד הבוקר. לכן, פרעה נאלץ לצאת בעצמו בחסות החשכה, כשהוא קורא לְמֹשֶׁה ומחזר על פתחי העיר כדי למצוא אותו.
למרות שעם ישראל יצא ממצרים בפועל רק בבוקר, השחרור האמיתי והרשות לצאת קרו כבר באותו לילה. פרעה קורא אליהם קוּמוּ, כלומר, תזדקפו ותעמדו כמו אנשים חופשיים. הוא ממשיך וצועק צְּאוּ בקול רם ומחריד, ממש כאילו הוא מגרש אותם בכוח. הוא מבקש שיצאו מִתּוֹךְ עַמִּי, כדי שתהיה פרידה מוחלטת לגמרי בין עם ישראל למצרים.
פרעה מסכים שכולם יצאו, גַּם־אַתֶּם גַּם־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, גם הגברים וגם הנשים והילדים. שימו לב למילים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. פעם פרעה זלזל בהם וקרא להם סתם "עם", אבל עכשיו הוא מבין שהם העם הנבחר של ה' וקורא להם בשמם המכובד.
בסוף, פרעה נכנע לחלוטין ואומר להם ללכת לעבוד את ה' כְּדַבֶּרְכֶם. המילה הזו אומרת שפרעה מבטל את כל התנאים שניסה להציב קודם לכן. עכשיו הכל יקרה בדיוק כמו שמשה דרש. פרעה רק מקווה שכאשר בני ישראל יתפללו ויעבדו את ה', זה יעצור את המכות והעונשים הקשים שפגעו בו ובעמו.